קורא ברקוד או כפי שמכונה לעיתים קרובות סורק ברקוד / אקדח ברקוד, נועד להמיר את הקוד המוטבע על המוצר למידע מובן, המייצג את תיאור הפריט כמק"ט או כמספר סידורי כדי לאתר את יתרת הנתונים הקיימים במערכת המידע של המשתמש.
ראשיתה של הטכנולוגיה אי שם בשנות ה-40 של המאה הקודמת ודומה בעיקרה לשיטת קוד מורס, כאשר באותה עת חיפשו פתרון יעיל ומהיר לזיהוי פריטים.
כל קוראי הברקוד הקיימים בשוק עושים שימוש בטכנולוגיה אופטית לביצוע סריקת הברקוד והמרתו למידע. טכנולוגיה זו שיפרה דרמטית את שיטת העבודה של מרביתנו מאז הוצגה לראשונה בשנות השישים.
במה נבדלים קוראי הברקוד?
כיום קיימים שלושה סוגי טכנולוגיות סריקה של ברקודים הנבדלים ביניהם בין השאר בדרך בה נעשה הפענוח והזיהוי של הברקוד, בסביבת העבודה עבורה הם מיועדים, בסוג וצורת סימון הברקוד, בתקשורת נתונים ועוד...
טכנולוגיות הנפוצות בקריאת הברקוד:
• טכנולוגיית לייזר: בטכנולוגיה זו נסרק הברקוד באמצעות אלומת לייזר כאשר פענוח הקוד מתבצע ע"י מבנה סדור של הקווים השחורים והמרווחים הלבנים בניהם לפי אלגוריתם ידוע ובשילוב החזר האור של עובי הקווים, קו דק – החזר מהיר, קו עבה – החזר איטי.
• טכנולוגיית CCD או הידועה יותר כיום כ Linear Imager: סורק הברקוד מבוסס חיישן CMOS ברזולוציות משתנות, המשולב עם פס תאורה אדום עבה במיוחד אשר מעניק ניגודיות ותאורה לחיישן לצורך צילום הברקוד.
בניגוד לקורא לייזר פענוח הברקוד מתבצע אך ורק ע"י המעבד הנמצא בקורא.
טכנולוגיה זו טובה כיום בביצועיה מטכנולוגיית הלייזר ונחשבת אמינה יותר.
• טכנולוגיית צילום Imager: הטכנולוגיה החדשנית ביותר כיום, המבוססת על צילום ועיבוד תמונה ברזולוציה של 1.2MP ועד 20MP ולפעמים אף יותר.
יעודה העיקרי של טכנולוגיה זו הינה סריקת ברקודים דו מימדיים כגון QR Code, Datamatix, ומתאים במיוחד לשימוש בתנאים ובזוויות סריקה לא אידיאלים.
סוגי ברקוד | סוג הקידוד:
ברקוד חד מימדי 1D
מוגבל בכמות התווים , בדר"כ עד עשרות תווים .
ברקוד דו מימדי 2D /QR Code
יודע לייצג מאות ואלפיי תווים בשטח קטן.